כיצד לעזור לילדים להתמודד עם טראומה
מרכז המידע הרב-תרבותי, באישור ובשיתוף פעולה עם מועצת הפליטים הדנית , פרסם חוברת מידע כיצד לסייע לילדים להתמודד עם טראומה.

איך לעזור לילדך
- הקשיבו לילד. תנו לו לדבר על חוויותיו, מחשבותיו ורגשותיו, אפילו הקשות שבהן.
- צרו שגרות יומיומיות וזמנים קבועים לארוחות, לשינה וכן הלאה.
- שחקו עם הילד. ילדים רבים מעבדים חוויות מלחיצות באמצעות משחק.
- היו סבלניים. ילדים עשויים להזדקק לדבר על אותו הדבר שוב ושוב.
- צרו קשר עם עובד סוציאלי, מורה בבית ספר, אחות בית ספר או מרכז בריאות, אם אתם מגלים שהדברים נהיים קשים מדי או שהטראומות מחמירות.
אתה חשוב
הורים ומטפלים הם האנשים החשובים ביותר בחייו של ילד, במיוחד כאשר ילדים זקוקים לעזרה בעיבוד חוויות טראומטיות. ברגע שיודעים כיצד חוויות טראומטיות משפיעות על ילדים, קל יותר להבין את רגשותיהם והתנהגותם וקל יותר לעזור להם.
תגובה נורמלית
המוח מגיב לחוויות מצוקה על ידי ייצור הורמוני לחץ, אשר מכניסים את הגוף למצב של כוננות. זה עוזר לנו לחשוב במהירות ולפעול במהירות, כדי שנוכל לשרוד מצבים מסכני חיים.
אם חוויה היא עזה מאוד וארוכת טווח, המוח, ולפעמים גם הגוף, נשארים במצב של דריכות, גם כאשר המצב מסכן החיים הסתיים.
מחפש תמיכה
הורים יכולים גם לחוות אירועים טראומטיים שעלולים להשפיע לרעה על רווחתם. תסמיני טראומה יכולים לעבור מהורים לילדיהם ויכולים להשפיע על ילדים גם אם הם לא חוו באופן ישיר את המצב המצער. חשוב לפנות לעזרה ו...
לדבר עם מישהו על החוויות שלך.
דבר עם הילד
הורים רבים אינם מתייחסים לילדים בשיחות עם מבוגרים על חוויות מצערות ורגשות קשים. בכך, ההורים מאמינים שהם מגנים על ילדיהם. עם זאת, ילדים חשים הרבה יותר ממה שמבוגרים מודעים לו, במיוחד כאשר משהו לא בסדר. הם הופכים לסקרנים ודואגים כאשר משהו נשמר בסוד מהם.
לכן, עדיף לדבר עם ילדים על החוויות והרגשות שלך ושל הילדים, תוך בחירת מילותיך בקפידה בהתאם לגיל הילד ולרמת ההבנה שלו, על מנת להבטיח שההסבר יהיה מתאים ותומך.
אירועים טראומטיים
טראומה היא תגובה נורמלית לאירועים חריגים:
- היעלמות, מוות או פציעה של הורה או בן משפחה קרוב
- פגיעה גופנית
- חווה מלחמה
- עדות לאלימות או לאיומים
- בריחה מביתו ומארצו
- היעדרות ארוכה מהמשפחה
- התעללות פיזית
- אלימות במשפחה
- התעללות מינית
תגובות הילדים
ילדים מגיבים לטראומה בדרכים שונות. תגובות נפוצות כוללות:
- קושי בריכוז ובלימוד דברים חדשים
- כעס, עצבנות, תנודות במצב הרוח
- תלונות פיזיות כגון כאבי בטן, כאב ראש, סחרחורת, בחילות
- עצב ובידוד
- חרדה ופחד
- משחק מונוטוני או מוגזם
- חסר מנוחה ועצבנות
- בוכה הרבה, צועקת הרבה
- נאחזים בהוריהם
- קושי להירדם או להתעורר בלילה
- סיוטים חוזרים
- פחד מהחושך
- פחד מרעשים חזקים
- פחד להיות לבד